ביאור:יהושע טו ה
יהושע טו ה: "וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו ה.
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן[עריכה]
תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה[עריכה]
לאחר תאור הגבול הדרומי ("נֶגְבָּה") של נחלת יהודה, מתחילים לתאר את הגבול המזרחי - "קֵדְמָה"
מהקצה הדרומי של ים המלח, "מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה" (ביאור:יהושע טו ב), לאורך ים המלח מהצד המזרחי ("קֵדְמָה") שלו עד הקצה הצפוני, בו נשפך הירדן לים המלח. החלק הדרומי של הדלתה של הירדן, בצד המערבי של הירדן, וצפונה עד הגלגל היה בשליטה של יהודה, ככתוב: "וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים" (ביאור:יהושע טו ז).
- לפי התאור הזה - כל המים של ים המלח נמצאים בנחלת יהודה. כל היקפו של ים המלח היה בשליטה ובעלות של יהודה. לא נאמר שיהודה הקים ערים או מבצרים בצד המזרחי של ים המלח.
- אולם קיימת אפשרות שזה פשוט תאור הגבול המזרחי, ומי ים המלח אינם בשליטה של יהודה בלבד, אלא רק החוף המערבי של ים המלח.
- או שכאילו נמתח חוט מהקצה הדרומי לצפוני, וחצי מים המלח בצד המערבי הוא בבעלות של יהודה, והחצי המזרחי בבעלות ראובן (ומואב).